תגובות

  1. בחינות הלשכה הינן טכניות בלבד

    ואינן משקפות ו/או תורמות לפיתוח הלוגיקה המשפטית, כזו הנדרשת ומתבקשת ככלי בסיסי וראשוני להצלחה במקצוע זה.
  2. עוה"ד החדשים אינם מקצועיים

    יש רבים מעוה"ד החדשים שלכאורה התמחו אך למעשה לא עסקו כלל במשפטים. יש להדק את הפיקוח על המתמחים וכן להוסיף שנה להתמחות כך שבמשך שנתיים עשוי עוה"ד הצעיר להכשיר עצמו למקצוע .
  3. לא

    לא מבחני החישוב בודקים לכול היותר ידע תאורטי ולא יותר רוב עו״ד לא ראויים לעסוק בתחום
  4. התאמת עורכי הדין למקצוע

    אין לי ספק כי הבחינות ללשכת עורכי הדין אינן מהוות כל אינדיקציה להתאמת הנבחן למקצוע עורך הדין אך יש לי בהחלט השגות על זילות המקצוע. עד שנת 2001 הוסמכו כ- 31,000 עורכי דין מאז הקמת הלשכה ועד למועד זה ואילו במשך 10 השנים האחרונות הוסמכו עוד 30,000 עורכי דין - תופעה הזוייה המדלדלת לחלוטין את המקצוע ויש לשקול דרך אחרת לכניסה למקצוע - כיום כל בר בי רב יכול להיות שם וככה אנו אף נראים, למרבה הצער.
  5. התאמת בחינות לשכה

    לעניות דעתי, השינוי המתבקש הוצע לא אחת וככל שנדש הוא ליישמו כך שהמתמחים יציגו במהלך הבחינה הן בכתב והן בע"פ את התאמתם למקצוע וזאת, ע"י שאלות פתוחות (בנוסף לשאלות הידע )ואירועונים שישקפו ויוכיחו הן את אשר למדו במהלך לימודי המשפטים והן ובעיקר, כי עשו התמחות ראויה שבמהלכה התנסו בפרקטיקה יחד עם זאת, אין להערים קשיים וליצור חסמים מלאכותיים בפני המתמחים המבקשים לממש את ייעודם ולהגשים חלומם.
  6. מבחן לא קשור

    אני נבחנתי במאי ועברתי , חייב לציין כי בזבזתי את המזל שלי על הבחינה !!!ניחשתי את רוב המבחן ! הבחינות בע״פ בחנו יותר ידע ושם באמת יכולתי להתבטא . בקיצור באותו יום הייתי צריך לנחש את המספרים בלוטו , כנראה זה היה יכול להיות יותר רווחי .לשכת עוה״ד צריכה להתבייש במבחן כזה !
  7. בחינות הסמכה ללשכה.

    למיטב ידיעתי המבחנים בודקים ידע במשפט,נושא חשוב כשלעצמו,אך אין בהם דבר הנוגע לאישיותו של הנבחן או להשכלה כללית,נושאים שאינם חשובים פחות מידע משפטי. היון כמעט לכל משרה שולית,נדרשים המועמדים לעמוד במבדקים,חלקם פסיכולוגיים ואילו רשיון עו"ד,שהנו לכל החיים ויכולים לעבור אותם גם פסיכופטים,אין מבדקים כאלה ?
  8. שפרו את רמת המוסר של עוה"ד ותנו לשוק לעשות את שלו!

    הבעיה הגדולה היא שלהיות עו"ד זה די פשוט. ביניינו - בהבדל ממקצועות הדורשים אינטילגינציה ומאמץ לימודי אמיתי (כדוגמת: פיסיקה, כימיה וכיו"ב) ששם קל להתקבל אך קשה לשרוד, במשפטים - קשה להתקבל (אך ורק מבחינת היצע וביקוש) אך קל מאוד ללמוד ולסיים. לנוכח האמור, סיכוי קלוש ביותר שניתן ל"סנן" או ל"דלל" את מספר עוה"ד באמצעי של מבחנים שמטרתם היחידה להכשיל מה שיותר נבחנים. הבעיה במקצוע היא שאין שום בדיקה אישיותיו ו/או מוסרית של עוה"ד הפוטנציאלים ובכלל. וכאן הבעיה. יש צורך דחוף להכשיר הן את הרמה המקצועית האמיתית והן את המחוייבויות והאחריות המוסרית של עוה"ד לתפקידו. כל ניסיון דילול אחר מיותר, וסופו כשלון. כל שאר הדברים יעשה השוק.
  9. הבחינה מיותרת - ויש לחסום הכניסה ללשכה לעו"ד חדשים

    צריך לומר בגלוי - יש די עו"ד, ולא צריך יותר. לפיכך, יש לחסום את הכניסה ללשכה לעורכי דין חדשים, ולהפנותם למקצועות אחרים. הצפת השוק בעו"ד לא טובה לעו"ד הקטנים ובוודאי לא למשרדים הגדולים, וגורמת למשרדים הגדולים הפסד רב, זה דבר שלא ייעשה, כי כל המקצוע ומכובדותו עומדים על המשרדים הגדולים, וזה מן המפורסמות. מספר הצעות לעניין זה - 1. לסגור את המכללות למשפט לתואר ראשון, להציב תנאים קשים ככל האפשר- ידיעת אנגלית ברמת שפת אם, הוכחה על תואר נוסף כלשהו בציון מצטיין - כך תיחסם הכניסה ללשכת עו"ד. 2. להאריך את תקופת ההתמחות ל3 שנים ולאחריהן לקבוע תקופת צינון של 3 שנים נוספות, ואז יוכל המתמחה לגשת לבחינה. 3. לקבוע דמי לשכה גבוהים במיוחד על עו"ד חדש כדי להרתיע, לדוגמא: 7500 ש" לכל שנה, ב5 השנים הראשונות. 4. לקבוע בחינות בקיאות בתום תקופה של שנתיים מקבלת הרישיון, כדי לוודא שהעו"ד החדש לא שינן כמו תוכי. 5. לקבוע שעל כל עבירת משמעת ב5 שנים ראשונות, יושעה עו"ד לשנתיים עם קנס של 50000 ש"ח. העניין חשוב במיוחד לגבי חדשים. ותיקים אינם עושים עבירות משמעת. אפשר לחשוב על עוד דרכים הגיוניות ומועילות.
  10. לא

    לא
  1. «
  2. 1
  3. 2
  4. 3
  5. 4
  6. 5
  7. 6
  8. 7
  9. »